Noam Elimelech Yisro

ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני. היות שאדם כלול מד’ יסודות, אש רוח מים עפר, וכשנתעורר באדם הכח העפר אז הוא עצל גדול בעבודה ומרפה עצמו מדברי תורה ועבודה, אבל כשאדם מתגבר על עצמו וננער מעפרו לצאת ממנו ומתאמץ בעבודה, אז בא למדריגה גדולה הנקרא “מדבר סיני” כנ”ל. וזהו “ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני”. “ויחנו במדבר”, פירוש ויחנו הוא מלשון חן, שיש חן גדול בעבודתו ובקדושתו ובכל שיעסוק ועושה, “ויחן ישראל” שבאים לאחדות גדול, ובזה הם מתגברים “נגד ההר” הוא היצה”ר הנקרא הר, “ומשה עלה אל האלהים” הוא הצדיק הנקרא בשם “משה”, כל מעשיו הוא להמתיק הדינים, וזהו ומשה עלה אל האלהים להמתיקו ולהעלותו ולהפכו לרחמים, “ויקרא אליו ה’ מן ההר לאמר”, פירוש שפועל בצדקו להמתיק הדין, שאפילו מידת הדין הנקרא בשם “הר”, ע”ד שאמרו “הר קשה”, אפילו הוא מסכים עמו בכל השפעות והחסדים.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Shemot%2C_Yitro.11.1

Noam Elimelech B’shalach

זכור את אשר עשה לך עמלק וכו’. דאיתא וילכו שלשה ימים בלא מים, בלא תורה, וע”י זה בא עמלק וילחם בישראל, וזה רמזה לנו התורה שלא יהיה אדם מישראל ג’ ימים בלא תורה ח”ו, כי ע”י זה יתגשם היצה”ר ח”ו במאוד, ולכן צריך האדם להתחזק מאד ולעסוק בתורה תמיד. וזהו “זכור את אשר עשה כו'”, שהיה לו כח ע”י ביטול תורה מישראל, ומהראוי היה להתגבר ולהתחזק מאד ללמוד תורה לשמה, “ואתה עיף ויגע”, פירוש שאעפ”כ עדיין אתה עיף ויגע מלעסוק בתורה “ולא ירא אלהים”. 

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Shemot%2C_Beshalach.12.1

Noam Elimelech Bo

ויאמר ה’ אל משה נטה ידך על השמים ויהי חושך על ארץ מצרים. ונראה בהקדים הפסוק “יוצר אור ובורא חושך”, וכבר דקדקו קמאי למה כתיב באור לשון “יצירה” ובחושך לשון “בריאה”? ולי נראה כי השי”ת ב”ה ותורתו הקדושה נקראו אור א”ס, וזש”ה “וירא אלקים את האור כי טוב”, פירוש האור הוא נקרא התורה הקדושה, וכשלומד אדם את התורה לשמה נקרא אור “כי טוב”, משא”כ אם לומדה שלא לשמה חלילה, וזה פירוש “וירא אלקים כו'”, פירוש הקב”ה הוא משגיח על התורה הזאת שאדם לומד לשמה ולא כשלומד שלא לשמה, כי הבורא ב”ה אינו כבשר ודם שאף שהדבר הוא לפניו ואינו נסתר מנגד עיניו יכול הוא שלא לראות אותו הדבר, וזה הפירוש “יוצר אור”, כי התורה הקדושה הוא אור פשוט א”ס בלי צורה, וכשהאדם לומד התורה ומלבש עצמו בהאור א”ס, אזי לפי מדריגתו של הצדיק ההוא יש לו צורה לאור הזה, לפי מדריגתו של הצדיק ההוא המלובש בו, וזהו “יוצר אור”, כי קודם בריאת עולם היה האור התורה התפשטות בלי צורה, אבל אחר בריאת עולם כשאדם לומד את התורה ומלבש עצמו בהאור, אזי האור ההוא יש לו צורה כנ”ל, וזהו “יוצר” לשון צורה, כי הצדיק עושה לו צורה. 

‎ובזה יובן מה שרגילים לומר “זכותו יגן עלינו”, ולמה יתן הצדיק זכותו לאחר, הלא טוב לו שיקח לו לעצמו לעוה”ב שהוא א”ס? אלא יש לפרש שזכות הוא לשון “זך”, דהיינו מה שלומד תורה לשמה, אזי זכות האור שהוא מושך על העולם היא העומדת לדורו ומגין עליהם. וזהו פירוש “נטה ידך על השמים”, שתטה מכאן האור שלך שלא יגין עליהם, אזי ממילא יהיה “חושך על ארץ מצרים”. וק”ל.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Shemot%2C_Bo.8.1

Noam Elimelech Va’Era

וידבר משה כן כו׳ ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה. ויש לדקדק לפי פירוש רש”י ז”ל שהקוצר רוח היה מחמת עבודה קשה, א”כ לכתוב רק מעבודה קשה. וגם “ומעבודה קשה” משמעו שהקוצר רוח היה מניעה בפני עצמו ועבודה קשה בפני עצמו. 

‎אך הענין על פי מה שדקדקתי לעיל על הק”ו שאמר משה רבינו ע”ה “הן בני ישראל לא שמעו כו׳ ואיך ישמעני כו׳”, ועוד מה שאמר משה “הן אני ערל שפתים” הלא כבר אמר לו השי”ת מי ישום אלם כו׳. ויש לפרש דלא כפירוש רש”י ז”ל, דבאמת מה שלא שמעו היה מחמת שני דברים, דאיתא דברים היוצאין מן הלב נכנסין אל הלב, והנה יש שני מניעות מצד המקבל שגם הדברים היוצאין מלב אין נכנסין אל לבו, דהיינו א׳ אם השומע הוא איש בליעל, ב׳ מצד עצבות ג”כ אין יכול לקבל דברי המוכיח, וזהו באמת שלא שמעו אל משה “מקוצר רוח”, כמו דאיתא במדרש שהיו ביניהם עובדי ע”ז, “ומעבודה קשה” היינו מחמת עצבות. אך יש חילוק בין השני מניעות הנ”ל, דהיינו אם המניעה הוא שאינו יכול לקבל מחמת שהוא איש בליעל, אזי גם אם צדיק גמור ידבר דבריו אעפ”כ לא יקבל. אבל אם המניעה היא מצד עצבות שבו, אזי אם המשמיע הוא צדיק גמור דבריו נכנסין גם ללב העצב. 

‎וזהו שאמר משה רבינו ע”ה “הן בני ישראל כו׳” דהיינו שהוא היה תולה החסרון בעצמו, מחמת שאינו צדיק גמור לכן אין נכנסין דבריו באזניהם מחמת עצבותם, וזהו “ואני ערל שפתים” ר”ל שאיני צדיק גמור, “ואיך ישמעני פרעה” שמניעתו הוא מצד שהוא איש בליעל. ונמצא עולה הכל כהוגן. וק”ל. 

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Shemot%2C_Vaera.9

Noam Elimelech Shemos

וירא אליו ה’ בלבת אש מתוך הסנה כו’. נראה לפרש דהנה השורש הוא לאדם שישבר את מידותיו כמו השנאה והקנאה והגאוה והתאוה והחמדה וכדומה כל המידות המגונות, צריך שיתקנם ומתוך כך יכול האדם לבוא למדריגה גדולה ולמראות גדולות והתלהבות ודביקות גדול בעבודת הבורא ית”ש. וזהו “וירא כו’ בלבת אש מתוך הסנה”, פירוש מתוך המידות המגונות שהם כקוצים, בא אל מדריגה שהיה לו התלהבות אש, “וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל”, פירוש שראה שהיה לו התלהבות גדול ואעפ”כ לא נפרד ממנו כל המידות המגונות לשרוף אותם לגמרי, “ויאמר אסורה נא (ואראה)”, פירוש אסורה נא לגמרי מן המידות המגונות, “ואראה את המראה הגדול”, אז אבוא אל מדריגות גדולות לראות מראות גדולות, “מדוע לא יבער הסנה”, “יבער” לשון ובער בשדה אחר, ור”ל מדוע לא יכלו ויסורו לגמרי המידות המגונות שהם כסנה.

‎וזהו פירוש “מראות נגעים”, ר”ל נגעים הם המידות המגונות, וכשמתקן האדם מידותיו יוכל לבוא למדריגות גדולות כנ”ל, “בהרת (עזה כשלג)”, פירוש אם יש לו איזה מידה מגונה שהיא נגע בגופו של אדם כבהרת, “עזה”, פירוש צריך להיות עז כנמר להתגבר מאוד עד שיתקנה שתהיה “כשלג” ע”ד “אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו”, “שניה לה כסיד כו'”, ר”ל אחר זה יכול הוא לבוא עוד למדריגה “כסיד ההיכל” רמז לקדושה עליונה. 

“וירא ה’ כי סר לראות”, שהשי”ת ראה שמשה רבינו ע”ה רוצה להסיר כל המידות לגמרי כדי לראות כנ”ל, שיוכל לבוא לידי ראיית מראות גדולות, וזה בלתי אפשרי עד שיבוא משיח צדקינו ואז והעביר ה’ רוח טומאה מן הארץ לגמרי, “ויאמר אל תקרב הלום”, פירוש שאמר לו השי”ת זה בלתי אפשר שתקרב אל המדריגה הזאת, אלא “של נעלך מעל רגליך”, “של” הוא לשון שאלה, היינו שזה יהיה אצלך כדבר המושאל ובלתי אפשרי להסיר לגמרי עד ביאת המשיח במהרה, “כי המקום כו’ אדמת קודש הוא”, פירוש אלא שצריך אתה לראות להתאמץ בכל המקומות שיש בו איזה חומריות לקדש אותו הדבר. וק”ל.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Shemot%2C_Shemot.12.1

Noam Elimelech Vayechi

לא תראה חמור אחיך רובץ תחת משאו כו’. דהאדם העוסק בעניני ועסקי עוה”ז, הרי העולם עליו כמשא ורובץ תחת משאו, ואמר הכתוב “לא תוכל להתעלם”, אזהרה לצדיק שיתפלל עליו. וק”ל.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bereshit%2C_Vayechi.14.1

Noam Elimelech Vayigash

או יאמר “ויגש כו’ כי כמוך כפרעה”. יש לומר מאחר דסתם הכתוב ולא נאמר אל מי גש רק “אליו” סתמא, נוכל לומר דקאי על הקב”ה, שהצדיק נקרא יהודה והוא מגיש אליו ית”ש בתפילה להתפלל על עצמו, “ויאמר בי אדוני כו’ ואל יחר אפך בעבדך”, רק תמיד תגדיל חסדך עמי ואל תדקדק אחר מעשי, “כי כמוך כפרעה”, פירוש למה תדקדק עמי מאחר שבלתי אפשרי לכונן את מחשבותי לדבר אחד, ולפעמים תחזק מחשבתי לעלות במחשבתי למעלות גדולות העליונים במדריגת צדיקים שהם “כמוך” שהצדיק גוזר והקב”ה מקיים, ולפעמים תחלש מחשבתי ולהבל דמה מעשה תעתועים “כפרעה” שהוא אותיות עור”ף שהיא רמז לקליפה, וכי על זה תפקח עיניך לדקדק אחר מעשי, לכן עשה עמי צדקה וחסד. וק”ל.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bereshit%2C_Vayigash.2.1

Noam Elimelech Shabbos Rosh Chodesh Chanuka

עוד פירוש “כי תשא את ראש”, נ”ל דאיתא בגמרא “נר מערבי היה דולק, ממנו היה מדליק וממנו היה מטיב”, י”ל דחז”ל רמזו בדבריהם הקדושים על הצדיק שהוא נקרא “נר מערבי”, ע”ד דאיתא בגמרא “למה נקרא שמה בבל שבלולה במשנה וגמרא ואגדות כו'”, כמו כן הצדיק הוא מעורב בו כל מיני קדושות, אהבה ויראה ורוממות אל, תורה ותפילה וצדקה, תשובה וגמילות חסדים וכדומה, ולכן נקרא “נר מערבי” לשון מעורב, וגם “מערבי” הוא לשון עריבות ומתיקות, שהצדיק הוא ערב ומתוק בכל מיני מתיקות, וזה הפירוש “ממנו היה מדליק”, הם בני אדם המתחברים עם הצדיק גם הם מדליקים נרותיהם, הם נשמתם, באהבה ויראה להבורא ב”ה, “וממנו היה מטיב” פירוש ע”י הצדיק מטיב הש”י ב”ה לעולם כל מיני השפעות.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Shemot%2C_Ki_Tisa.3.1

Noam Elimelech Vayishlach

ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית. פירוש עיקר עבודתו של יעקב אבינו ע”ה היה תמיד ביחודים והדביקות הנרמז בתיבת “סכותה” המרמזת על היחוד כידוע, ואף שהיה צריך לחשוב בעניני ביתו והונו, לא היה מעיין בהם בעיקר מחשבתו אלא בהבנה בעלמא, וזהו “ויבן לו בית” – הבנה, “ולמקנהו עשה סכות”, פירוש עיקר קנינו דהיינו לקנות עוה”ב היה רק יחודים והדביקות והבן: 

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bereshit%2C_Vayishlach.11.1

Noam Elimelech Vayetzei

וישא יעקב רגליו כו׳, ע”ד הרמז, דהנה צדיק הוא כוללות ישראל והוא מעלה כל השפלות אשר נעשה בישראל חלילה להביאם אל הקדושה, וזהו “וישא יעקב רגליו” ר”ל דגם פושעי ישראל מלאים מצוות כרמון רק שאין כח בהמצוה שתעלה במעלות קדושים מחמת עבירות המכבים אותה והורידו אותה לרגלים למטה, והצדיק העובד באמת מוציא הקדושה מהקליפה ומעלה אותה להשי”ת ב”ה, וזה הוא “וישא יעקב” הוא הצדיק הנקרא בשם יעקב, הוא מעלה ומנשא למעלה את “רגליו”, ר”ל הקדושה שנפלה אל הרגלים “וילך ארצה בני קדם” ר”ל נעשה הולך עם הארציות, “בני קדם” ר”ל הנוגע להבורא ב”ה שהוא קדמונו של עולם.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bereshit%2C_Vayetzei.3.1