Noam Elimelech Korach

‎וזהו “ויאמר אל אהרן בארצם לא תנחל כו’ אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל”, דהצדיק ברצותו להשפיע לישראל צריך שלא יהא כוונתו להנאת עצמו, וזהו שאמר לו הש”י “בארצם לא תנחל” פירוש שלא יהיה כוונתך לצורך עצמך, רק “אני חלקך” פירושו כנ”ל, שיהא כל כוונתך לדבק עצמך בי שיהא אני חלקך “ונחלתך” יהיה “בתוך בני ישראל”, פירוש ההשפעות שאשפיע להם זה יהיה עיקר נחלתך.

וזהו “ברית מלח עולם הוא”, “ברית” היינו התורה הנקראת ברית, “מלח” ר”ל מלשון ממולח שפירושו מעורב, והיינו כשהצדיק מערב התורה במחשבות קדושות וטהורות כדי שיהא באחדות עם כביכול ב”ה, “עולם הוא” פירוש עי”ז הוא ממשיך הבורא ב”ה בעולם הזה להיות שכינתו בתוכנו ולהשפיע לנו כל טוב.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bamidbar%2C_Korach.14.6

Noam Elimelech Shelach

וזהו “תפילה לעני כי יעטוף”, דהנה כתיב והאיש משה עניו מאוד, ראיתי כתוב שצ”ל עניו בוי”ו קטיעה, ור”ל שהתורה רמזה בזה שהיה עניו באמת כעני ושפל בדעתו, שלפעמים העניוות באדם הוא גאוה, דהיינו שמחשב בעצמו שהוא עניו שמדבר עם בני אדם שפלים וזהו גאוה גדולה, ולכן כתב במשה רבינו ע”ה עניו בוי”ו קטיעה כיו”ד, לרמוז שהיה שפל בעיניו כעני ושפל, וזהו “תפילה לעני” היינו העני והשפל בעיניו, “כי יעטוף” ר”ל שיתעטף ויקפול כל המדריגות ומעלות ומידות טובות שבו כאילו אינם בו, ואז כשיעשה בדרך הזה, אז תפילתו בוודאי רצויה ומקובלת לפני הבורא ב”ה יתעלה.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bamidbar%2C_Sh’lach.20.5

Noam Elimelech Behaaloscha

ויאמר משה לחובב כו׳ נוסעים אנחנו עד והטבנו לך. ולכאורה “והיית לנו לעינים” אין לו שחר, דהלא הארון וענני כבוד הולכים לפניהם להורות להם הדרך. וגם איך מקושר זה “כי על כן ידעת” לכן “והיית לנו” כו׳. נראה לפרש, דהנה ע”י אתערותא דלתתא הוא אתערותא דלעילא, והיינו כשהצדיק רוצה לעורר רחמים ושפע לעולם, צריך לעורר מתחילה חדוה ושמחה להבורא ב”ה, ועי”ז משפיע השי”ת טובות לעולם, וזה נעשה ע”י שהצדיק מכיר ורואה בנסים ונפלאות שעושה עמנו יוצרנו בוראנו, אז בא לו שמחה מזה, וכיון שיש שמחה להצדיק, עי”ז הוא מעורר שמחה למעלה. אבל מי שאינו מכיר בנפלאות ונסים, בלתי אפשר לו לעורר רחמים, וזהו פירוש “שלש רגלים תחוג לי בשנה”, פירוש דהנה בשלש רגלים היה בכל אחד נס גדול לישראל כידוע, פסח היה יציאת מצרים, שבועות מתן תורה, סוכות היה ענני הכבוד, וזה שצוה הקב”ה שיזכרו ישראל ויתנו דעתיהם להכיר הנסים שנעשה להם בימים האלו, כדי שעי”ז יעוררו חדוה ושמחה להבורא ב”ה, ויעשה להם גם עתה נסים כמאז, וזהו “תחוג לי” שהוא לשון חדוה והתלהבות אש. וזהו “עיני ה׳ אל צדיקים” כאשר כתבתי מזה לעיל, שעיני ה׳ הם ביד הצדיקים, שע”י מעשיהם הקדושים הם מעוררים ועושים כביכול עינים להקב”ה, שיתן עינא פקיחא על עמו הקודש לטובה.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bamidbar%2C_Beha’alotcha.10.1

Noam Elimelech Naso

וידבר ה׳ אל משה כו׳ וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש כו׳ ויעשו בני ישראל כו׳ כן עשו בני ישראל. נראה לפרש הכפל לשון: ויעשו בני ישראל, כן עשו בני ישראל, שהוא יתור לשון. ונראה כי אמר השי”ת ב”ה לישא את ראש בני גרשון קהת ומררי, כי רמז בזה להיות שיש ג׳ מיני צדיקים משונים במדריגתם זה מזה, והוא, יש צדיק הנקרא “קהת” על שם מעשיו הקדושים והטהורים, ואליו יקהת עמים ללמד להם דרכי ה׳ הטובים, ומשנהו הנקרא “מררי” ע”ש שמסגף עצמו בתעניתים בסיגופים המרים מרוב יראתו ופרישתו, והשלישי הוא אשר הוא כגר בארץ ושפל ברך וענוותן גדול נבזה בעיניו נמאס, ועל שם כך נקרא “גרשום” כי אמר גר הייתי כו׳. וכשיש שלשה מדריגות הקדושים הללו בישראל, אזי ניצולים משלש מדריגות אחרים, והם “צרוע וזב וטמא לנפש”, ולכך צוה השי”ת ב”ה לשלח מן המחנה אותן השלש. 

‎וישראל קדושים נביאים הם, ותיכף כשנצטוו בשלש מדריגות הקדושים, והם גרשון קהת ומררי, הבינו מעצמם הדבר שצריך לשלוח השלש אחרים מן המחנה, ולזה בא השפת יתר באמרו “כן עשו” פירוש אפילו קודם שנצטוו במצוה זו, הבינו מעצמם זה וכוונו אל האמת, ושלחו אותם למען יהיה מחניהם קדוש בשלש מדריגות הקדושות, והבן.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bamidbar%2C_Nasso.3.2

Noam Elimelech Bamidbar

והיו לי הלוים אני ה’ לכאורה אינו מובן הפירוש של “אני ה'”, האיך שייך לשלמעלה הימנו והיו לי הלוים. אך הענין הוא, דהנה הש”י ב”ה בלתי אפשר להשיג מציאותו ית”ש, רק ע”י פעולותיו ונפלאותיו הנפלאים והנוראים, על ידם יכול האדם לדעת ה’ ב”ה. וזהו “והיו לי הלוים” פירוש כשתהיו דבוקים ולווים לי, עי”ז תגרמו שאעשה נסים ונפלאות בעולמי, ויהיו היכולת בידכם להשיג אותי ע”י מפעלי, וזהו “אני ה'” שתדעו אותי שאני ה’. ‎וזהו “אם אין אני לי מי לי”, פירוש אם לא תקנתי מעשי שיהא “אני לי” פירוש שאכיר בוראי ע”י נפלאותיו בכדי שיוכל להקרא “אני”, “מי לי” מה יש לי פעולה שפעלתי. וזהו “אני לדודי” כו’,, פירוש ע”י ידידותי ואהבתי שאני אוהב להש”י ב”ה ועובד אותו, עבודתי גורם שיתקרא “אני” כנ”ל, “ועלי תשוקתו” דעיקר תשוקת הש”י ב”ה שלא יחטא האדם, ויהיה צדיק תמים, וזהו “ועלי תשוקתו” פירוש תשוקתו הם גם עלי, שגם אני משתוקק שאהיה צדיק. וק”ל.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bamidbar%2C_Bamidbar.5.1

Noam Elimelech Behar

וידבר כו’ בהר סיני לאמר. נראה לפרש ע”פ שאמרו בפרקי אבות “משה קבל תורה מסיני ומסרה כו’ ויהושע לזקנים כו’ ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה”. יש לדקדק שמתחילה כתיב ומסרה ליהושע, ומיהושע לזקנים לא נאמר ומסרוה, וגם וזקנים לנביאים לא נאמר ומסרוה כו’, והדר נאמר ומסרוה לאנשי כנסת הגדולה, ומסתמא לאיזה כוונה כתבו חכמי המשנה כך בשינוי לשון, ומה גם שאצל משה לא נאמר כלל לשון מסירה אלא משה קבל כו’. ונראה לתרץ ע”פ הגמ’ למה תרצדון הרים גבנונים שנתקבצו ההרים לפני השי”ת ליתן עליהם התורה, ואמר להם השי”ת ב”ה כולכם בעלי מומין אתם אצל הר סיני, מלשון גבן או דק כו’, ומה מעלתו לפי שנמוך מכולם, ללמד שאין התורה מתקיימת אלא במי שמנמיך עצמו, ומשה רבינו ע”ה היה עניו מאד מכל האדם, לזה היה יכול לקבל התורה מהשי”ת ב”ה בעצמו, וכשרצה אח”כ ללמדה ליהושע ויהושע לא היה בכחו כ”כ כמו משה רבינו ליקח בכח עצמותו התורה ממשה, לזה היה צריך משה למסרה לו בכח מסירת נפשו הגדולה, ומסרה לו ברוב קדושתו הגדולה במס”נ עליו, ויהושע כשלמדה לזקנים לא היה יכול לעשות מס”נ גדול כמו משה רבינו למסור להם כל התורה כמו שמשה למדו, לכך לא נאמר ומסרוה, אלא לימד להם התורה כפי כחם לקבל, דור אחר דור תשו כחם ולא נאמר בהם לשון מסירה, והדר אצל נביאים לכנסת הגדולה נאמר לשון מסירה, שכך הוא הדרך הטבע, שדבר היוצא בטבעו, לסוף הדבר ההוא נתעלה ועולה למעלה, כמו הגלגל, הדבר שהוא למטה, אותה הדבר בעצמו חוזר ומתעלה, לזה אצל הנביאים כבר היה להם כח זה למסרם לאנשי כה”ג בכח מס”נ, נמצא ממילא אצל משה מהשי”ת ב”ה אין שייך ממילא לשון מסירה כלל, כ”א קבלה אשר קבלה מפי הגבורה מחמת שהיה ענוותן גדול, וזהו “משה קבל תורה מסיני” בכח שלמד עצמו מהר סיני שנתן הש”י התורה עליו מחמת שהוא נמוך מכל ההרים, וזהו “וידבר ה’ אל משה בהר סיני לאמר” פירוש החזק עצמך במידת הר סיני ועי”ז תוכל לומר לישראל התורה הקדושה בגודל קדושתך. וק”ל.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Behar.1.1

Noam Elimelech Emor

בענין אחר נראה לפרש דברי רש”י ז”ל “להזהיר גדולים על הקטנים” להיות כל האדם בשעה שעוסק בתורה או בתפילה או באיזה דבר קדושה, אז הוא בגדלות המוחין, וכך הדרך הצדיקים שלפני התפילה המה מיישבים עצמם ומוחין שלהם לפני מי הם מתפללין, והקדושה ההיא מגביה המוחין בעת העסק בה, אבל אחר התפילה או עסק הקדושה ההוא, נופל לקטנות המוחין בהילוכו בהבלי הזמן, וזה אינו תכלית העבודה השלימה, כי אדם צריך להיות תמיד בקדושה ובטהרה בלי הפסק רגע א’, לזה צריך לקשר עצמו ג”כ בעת הגדלות מחשבתו בהש”י ב”ה, שיהיה מחשבתו קשורה אף שילך ממנה, וזה “להזהיר גדולים” פי׳ בשעה שהם בגדלות, “על הקטנים” שישארו בקדושתם אף שיהיו בקטנות. וק”ל.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Emor.2.3

Noam Elimelech Kedoshim

ספר ויקרא, קדושים, א׳

דבר אל כל עדת בני ישראל. נראה לפרש דהנה הצדיקים הגמורים נקראים ישראל והצדיקים שאינם גמורים נקראים בני ישראל, וצוה השי”ת “דבר אל כל בני ישראל” פי׳ שכולן שוין לטובה למדריגה הזאת, “קדושים תהיו” שהיא מדריגה גדולה, “כי קדוש אני ד׳” כו׳, פי׳ כי עיקר הקדושה הוא להסתכל תמיד על אלקותי שאני ד׳, ובבחינה זאת הם יכולים כולם להיות קדושים.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech,_Sefer_Vayikra,_Kedoshim.1.1

Noam Elimelech Tazria/Mitzora

ספר ויקרא, תזריע, ו׳

אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת כו׳ לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן כו׳. דהנה לפעמים יבוא אדם להרהור תשובה, ועושה איזה עובדא להבורא ב”ה, דהיינו תפילה ושאר דברים שעושה, והם אינם בפנימיות לגמרי, מחמת שלא תיקן את עצמו עדיין, ולא עשה תשובה על חטאת נעוריו. וזהו “אדם כי יהיה בעור בשרו שאת” רצה לומר שישא לבבו בקרבו באיזה הרהור תשובה לעבודת השם, “או ספחת” פירוש שיבוא לו הרהור שיחבר עצמו לאנשים צדיקים, כמו ספחני נא כו׳, “או בהרת” שיבוא לו איזה בהירות לעבודתו ית”ש, רק שכל זאת אינו בתמימות לגמרי, רק מבחוץ מראה עצמו כך, “בעור בשרו” ולבו בל עמו לגמרי, אמר הכתוב שזה בא לו מחמת שלא טיהר עצמו לגמרי מחטאת נעורים, וזהו “לנגע צרעת” כמו בשביל נגע צרעת שבו מנעוריו, ולכן “והובא אל הכהן” שזה האדם צריך לבוא לצדיק גדול וגמור שבדורו, והוא נקרא כהן, ואז יחזור בתשובה אצלו לגמרי, ויבוא לו יראה תמימה בפנימיותו. והשם יזכנו לעבדו בלב ונפש בכל מאודינו ולבנו, אמן כן יהי רצון.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Tazria.6.1