“ויקרא אלהים לאור יום כו'”, ר”ל כפשוטו, “ולחושך”, דהיינו מה שהצדיק צריך לתקן ועדיין לא נתקן, כל זמן שאינו בתיקונו נקרא ‘חושך’, ו”קרא” אותו “לילה”.
ואי”ה בביאת משיחנו שאז יתוקן הכל יהיה אחדות גמור, וזהו שרמז הכתוב “ויהי ערב”, ר”ל כשיצמח משיח צדקינו במהרה ויהיה הלילה לערב, פירוש ‘ערב’ לשון מתיקות, גם לרמוז על השכינה הקדושה שהיא במערב, והיה לעת ערב יהיה אור יתוקן הכל ויבוא לאחדות גמור כמו שהיה קודם שבירת הכלים, “ויהי בוקר יום אחד”, שיבוא הכל אל האחדות, שגם הלילה יהיה ליום ויהיה הכל אחד.
וזהו “מתחילה עלה במחשבה לבראו במידת הדין”, פירוש קודם הנפילה הנקרא ‘עולם המחשבה’ היה במידת הדין, כי שם אין צריך לרחמים, “וראה” פירוש אחר הנפילה שהיה צריך לראיה כנ”ל, לפי “שאין העולם מתקיים” בלא צדיקים כנ”ל שהם צריכים להעלות אותן הניצוצין, “ושיתף מידת הרחמים” שהצדיקים צריכים לרחמים. והבן היטב.
https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bereshit%2C_Bereshit.4.3
1 comment