או יאמר “עשר תעשר כו'”, דהנה צריך האדם לעבוד את הבורא ב”ה במעשה ובמחשבה, דהיינו בכל מצוה ומצוה שעושה, צריך לעשות המעשה בקדושה עם המחשבה, וזהו “עשר תעשר” רמז להקדושה צריכה להיות כפול בשני אופנים, דהיינו במעשה ובמחשבה, “את כל תבואת זרעך” רמז לכל כללות המצוות נקראים “תבואות זרעך”, פירוש לפי הזריעה שלך, כמשל מי שזורע תבואה נקייה בלי פסולת אזי מצמיח ג”כ תבואה נקיה, ומי שזורע תבואה מעורבת עם פסולת אזי עולה ומצמיח ג”כ התבואה מעורבת עם פסולת, כן במצוות האדם אשר עושה, יש שעושה בלי שום תערובת סיג ופסולת, ויש שעושה המצוה בתערובת כל אחד לפי בחינתו, ואמר הכתוב שצריך אתה לעשות בקדושה “כל תבואת זרעך” במעשה ובמחשבה כנ”ל, “היוצא השדה”, ר”ל שהמצוה יוצאת ועולה אל השדה העליונה הוא שדה תפוחים כידוע, “שנה שנה” רמז שכל שנה ושנה צריך האדם לעבוד הבורא ב”ה בבחינה יתירה בהתגברות קדושה.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Devarim%2C_Re’eh.5.1