Noam Elimelech Tazria

או יאמר “וטמאה שבעת ימים” דהנה אף אם יהיה אדם צדיק, צריך להכניע עצמו תמיד להסתכל על החסרונות שבו, ולעולם לא יהא מלא ממעשיו, וצריך תמיד לעבוד לו ית”ש במדריגות נקבות וזכרות כנ”ל, דהיינו שצריך לילך תמיד בקדושה ברוממות אל ולהסתכל בשפלותו.

וזהו “זכור ושמור בדבור אחד נאמרו” ד”זכור” לזכר ו”שמור” לנקבה, הם שני המדרגות שייכים לדיבור אחד וכנ”ל, ועל ידי זה יזכה שיתן לו השי”ת דביקות גמור מלמעלה, וזהו “יום ליום יביע” על דרך שאמרו חז”ל אין טיפה יורדת מלמעלה אלא אם כן טיפיים עולות מלמטה כנגדן, פירוש דהש”י ב”ה אין נותן דביקות לאדם מלמעלה אלא אם כן ב׳ טיפים עולות מלמטה, הם ב׳ מדריגות הנ”ל, שעובד בהם בנקבות וזכרות.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Tazria.2.1

Noam Elimelech Shemini

או יאמר “זאת החיה” רמז למה שראה דניאל חיה זו אדום, “אשר תאכלו” לשון ואכלתם את אויביכם, ואמר הכתוב עי”ז יהיה כח בידכם לכלות אותם דהיינו מכל בהמה, דאיתא בגמ’ בבא מציעא “אמר רב חנינא מסורא דפרת לרבינא יציאת מצרים דכתב רחמנא גבי שרצים למה לי, א”ל אמר הקב”ה אני שהבחנתי כו׳, א”ל אנא המעלה קא קשיא לי מאי שנא המעלה דכתב רחמנא, א”ל לכדתנא דבי ר׳ ישמעאל אלמלא לא העליתי את ישראל אלא בשביל שאינם מטמאין בשרצים ומעליותא היא גבייהו” וכו׳. י”ל הפי׳ הגמ’ הנ”ל ע”פ דאיתא במדרש, שאלו המלאכים את הקב”ה למה ברא השרצים, והשיב להם השי”ת מפני הקטרוג, אם יבא לקטרג על ישראל חלילה שחוטאים לפניו ואין צורך בהם, אז משיב לו השי”ת הלא השרצים אין צורך בהם כלל ואעפ”כ בראתים. וז”ש “אנא המעלה קשיא לי” דהמעלה הוא הוא לשון הגבהה, שהקב”ה מגביה את ישראל מבין הקליפות והחטאים והם נופלים למטה, וז”ש המעלה כו׳, כלומר לאיזה סיבה וזכות מעלה את כללות ישראל מחטאותיהם, “א”ל אלמלא כו׳ אלא שאין מטמאין בשרצים” פי׳ הלא ישראל אין אוכלים השרצים ונמצא אין צורך כלל בבריאתם כיון שישראל אין אוכלין מהם, ואעפ”כ בראתים כדברי מדרש הנ”ל, ממילא אין כח להמקטרג לקטרג עליהם, ולזה אני מעלה ומגביה אותם מעונותיהם כנ”ל.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Shmini.3.1

Noam Elimelech Tzav

ארון נושא את נושאיו. י”ל הפירוש כי דרך בני אדם כשהם רואים אדם המתחיל בעבודת הבורא ב”ה, הם מדברים בו ומתקוממים עליו, ויש לו יסורים גדולים מזה, ואף על פי כן הוא אינו משגיח על זה כלל, ועובד את הבורא ביתר התאמצות עוד, ועל ידי זה הוא עולה בכל פעם למעלה יתירה, נמצא הם נושאים אותו ומגביהים אותו למעלה יתירה בעבודתו ית”ש, ואחר כך כשהוא צדיק גמור, אז הוא נושא אותם, שמחזירם בתשובה ומשפיע עליהם כל צרכם, והפירוש ממילא מובן, שהצדיק נקרא “ארון” כאשר ביארנו כבר בכמה מקומות, הוא “נושא את נושאיו” רוצה לומר אותם שהיו מנשאין אותו, הוא נושא אותם. וק”ל.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Additions%2C_Likutei_Shoshana.26.1

Noam Elimelech Vayikra

ויקרא אל משה וידבר ד׳ אליו מאהל מועד לאמר. לכאורה היה ראוי לכתוב ויקרא ד’ אל משה וידבר אליו כדי שנדע מי קראו, ולא כן עתה ויקרא אל משה סתם ואינו יודע מי קראו. אך הענין הוא דאיתא בזוהר ויקרא כו׳ אלף זעירא, דהשכינה כשאינה במקומה אזי היא זעירא, ואז היו במדבר ועיקר מקום כבודו הוא בבית המקדש בירושלים, ולכן מתחילה נאמר “ויקרא אל משה” והוא אלף זעירא קרא אל משה, אך אח”כ כשכבר קראו והיה משה רבינו ע”ה מטה עצמו לעבודת הבורא ב”ה בכל יכלתו, והיה מקדש עצמו במאוד מאוד ובא למדריגה זו “וידבר ה׳ אליו” שהוא שם הרחמים, וזהו שהתפלל דוד המלך ע”ה (איכה ה, יט) “אתה ה׳ לעולם תשב”, כי עתה בעוונותינו הרבים שהשכינה בהגלות, כשהקב”ה רוצה לדון את ישראל, צריך ברוב רחמיו לעמוד מכסא דין ולישב עליהם בכסא רחמים, אבל לעתיד לבא יהיה כולו רחמים גמורים ולא יצטרך לעמוד מכסא דין כלל ולשנות מכסא לכסא, ועל זה התפלל “אתה ה׳ לעולם תשב כסאך לדור ודור”, דעיקר שכינת כבודו יתברך הוא על הצדיקים, והתפלל לאמר אע”פ שנתמעטו הדורות אם ראשונים כו׳, אעפ”כ יהיה כסאך עלינו בכל דור ודור, ברוב רחמיך תחופף עלינו אור שכינתך. אמן.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Vayikra.1.1

Noam Elimelech Pikudei

וזהו “עשה לך שרף”, ר”ל בני אדם השורפים בקדושתם וכרשפי אש התלהבותם, בוודאי הצדיקים הללו עליהם נאמר ותגזר אומר וכו׳, “ושים אותו על נס” פי׳ שתשים את הצדיק הזה לנס לעולם, שיבינו הכל שכל פעולותיו ומעשיו הכל מעשה ניסים, וזהו “כל הנשוך” ר”ל כל מי שיש לו נשיכה, דהיינו שחסר לו איזה דבר הן רפואה והן מזוני חיי בני, “וראה אותו וחי” תיכף בראיה כל דהוא בעלמא ימשיך לו הצדיק הנ”ל הכל. ומשה רבינו ע”ה ראה שבני עליה המה מועטים “ויעש משה נחש הנחושת” ופרש”י ז”ל לשון נופל על הלשון, י”ל הפירוש כך, נחש הוא השטן הוא היצר הרע העולה ומקטרג, וראה משה רבינו ע”ה לעשות נגדו נחושת, שאף מי שאינו כ”כ צדיק כנ”ל, ולזה מרמז נחושת, שהנחושת של נדבת המשכן היה מכפר על מעשה נחש, שגם הצדיק כזה יהיה יכולת בידו לפעול הכל, ולא היה משנה משה מדברי הקב”ה, כי כן היה כוונת הבריאה בתחילה כנ”ל.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Shemot%2C_Pekudei.2.3

Noam Elimelech on LNegdi Tamid

שויתי ה׳ לנגדי תמיד. כי ידוע שלב חכם לימינו, היינו היצר הטוב שהוא מסיטרא דהויה רחמים, ולב כסיל לשמאלו, שהוא יצר הרע מסיטרא דאלקים אחרים, והצדיק מהפך מידת הדין לרחמים, על דרך ומלאך רע יענה אמן בעל כרחו, וזהו הוא הפירוש “שויתי ה׳ לנגדי” כלומר מי שהוא לנגדי שהוא היצר הרע, הפכתי אותו ושויתי הויה.

https://chosenpeopleanswers.com/Noam_Elimelech,_Additions,_Likutei_Shoshana.23.1?lang=he&layout=lines&sidebarLang=all

Noam Elimelech Ki Sisa

כי תשא את ראש וכו’. נראה לפרש, דהנה יש בני אדם אשר אין משגיחים על צרות ודוחק חבריהם כמאמר הכתוב ואהבת כו’, כי אם חוששים לעצמם שיטיב להם, וכן יש בני אדם שחוששים ג”כ על צרות ודוחק חבריהם מחמת רוך לבבם ורחמנותם, הבחינה הזאת היא טובה, אבל לא על אמיתה ומכונה, והבחינה האמיתית הוא שיהא מיצר על צרות ישראל מחמת שזה צער השכינה הקדושה אשר בכל צרתם לו צר, וכל מגמתו הוא להמשיך השפעות על ישראל כדי להעלות השכינה.

וזהו “כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם”, לשון פקידה, שהקב”ה פוקד ומצוה טובות על בני ישראל ע”ד ותגזר אומר ויקם, ואם כוונתך תהיה בהפקידה הזאת לעשות טובות לישראל, יהיה עבור להעלות ולשאת את השכינה הנקראת “ראש בני ישראל

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Shemot%2C_Ki_Tisa.5.1

Noam Elimelech Tetzaveh

ואתה תצוה את בני ישראל וכו’. נראה לפרש בצירוף הפסוק שאמר דוד המלך ע”ה “רבות עשית אתה ה’ אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו וכו'”. נ”ל דהנה לכאורה יש להבין האיך אפשר שהצדיק יפעול נפלאות לרפאות החולה ולהתיר אסורים וכדומה, הלא אין כל חדש תחת השמש, או כשהצדיק מחדש סודות התורה מהיכן היתה זאת להצדיק? אך הענין הוא, דהנה השי”ת ב”ה עמיה שריה נהורא, והנה כתיב “ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור”, יש לומר הפירוש דהיינו באומרו “יהי אור ויהי אור”, ר”ל שנתהוה אור חדש שם במקומו ומשם נמשך האור למטה, ונמצא השורש נשאר למעלה, וכן כל דבר ודבר עשה הקב”ה שורשו למעלה וכל הנעשה למטה הוא ע”י התנועה שאדם מנענע מתנועע השורש למעלה ונמשך הדבר למטה. ‎וזהו “רבות עשית”, ר”ל שהרבה סיבות ופעולות פעלת ועשית “אתה ה'”, ונמצא שהשורש הוא למעלה, לכן “נפלאותיך” שאנו מחדשים, דהיינו רפואה ופרנסה וכל דבר, “ומחשבותיך” דהיינו סודות התורה, “אלינו” אנחנו יכולים לעשות הכל. ‎וזהו שאמר הפסוק שאמר הקב”ה למשה רבינו “ואתה תצוה”, לשון צוואה הוא נופל על השפעות ברכה ורחמים, כמ”ש וצויתי את ברכתי וכו’, ואמר הקב”ה “ואתה”, וי”ו מוסיף על הענין, דהיינו גם אתה תצוה ברכות והשפעות לישראל, כי הכל מצווה ועומד מפי הקב”ה ורשום הכל בשורשו, רק גם “אתה תצוה” לנענע השורש העליון

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Shemot%2C_Tetzaveh.1.1

Noam Elimelech Teruma

ויקחו לי תרומה. פירש רש”י ז”ל “לי לשמי”. נראה לי דהנה הצדיק ע”י עוסקו בתורה לשמה ומנדב את לבו למקום ב”ה, ע”י זה הוא מרים ומעלה את הדינים לשורשם וממתיקם שם וממילא פועל רחמים וחסדים, וזהו “ויקחו לי תרומה” ר”ל שיקחו וילמדו את התורה, שע”י זה ירימו “לי תרומה”, דהיינו שיעלו את הדינים למעלה להמתיקם. וזה שפירש רש”י ז”ל “לי לשמי”, ר”ל שרש”י ז”ל מרמז שקאי על התורה היא שמותיו של הקב”ה, ותלמדו את התורה לשמה להמשיך אותי “לשמי”, דהיינו לתורתי שהיא שמותי, וזהו לי לשמי, להמשיך אותי לשמי לתורתי, וזאת התורה תפעול המתקת הדינים בשורשם.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Shemot%2C_Terumah.1.1

Noam Elimelech Mishpatim

וזהו “לכלב תשליכון אותו”, דבזמן שבית המקדש היה קיים היה מזבח מכפר ועכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו. ואיתא בגמרא שאש הבא מן השמים על המזבח היתה רבוצה כארי, ואחר שחטאו היתה רבוצה ככלב, דהיינו שהקליפה טרפה הכל, ואמר הכתוב הוי זהיר באכילתך שיהיה בקדושה, והגשמי שבתוך אכילה תשליך מרחוק להכלב, כמו עשן המערכה, ואל יקרב אליך כלל וכלל

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Shemot%2C_Mishpatim.11.15