Noam Elimelech Naso

וזהו “איש כי יפליא” לשון פלא, דדוד המלך ע”ה אמר “לעושה נפלאות גדולות לבדו כו׳ הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו”, פירוש דהאיך אפשר לנו להודות להשי”ת? ואמר “כי לעולם חסדו”, ר”ל שזה חסד הבורא ב”ה שנתן לנו להודות לו ית׳, וכן הפירוש “לעושה נפלאות גדולות לבדו” פירוש הוא העושה הנפלאות לבדו, ומה שמסר ביד הצדיק שיהא כח בידו לעוררם, הוא חסדו, וזהו “כי לעולם” הוא “חסדו”. וזהו “ונפלינו אני ועמך” פירוש שהתפלל משה רבינו ע”ה שאני ועמך יהיה בידינו הנפלאות שנעוררם שתעשה עמנו נפלאות ונסים. וזהו “איש כי יפליא” שיהא הפלא בידו, שיהא מעורר הנפלאות שיעשה עמנו השם יתעלה, “לנדור נדר” פירוש יפעול גם זאת, שיחזיק הנדר והשבועה של הבורא ב”ה, כמ”ש אשר נשבעתי לאבותיכם, שיקיים לנו מהרה. “להזיר לה׳” לעשות נזר ועטרה להבורא יתעלה ע”י מעשיו הקדושים, “מיין ושכר יזיר” ר”ל אפילו מדברים הגשמיים יכול לעשות נזר להשי”ת, אם יתנהג בהם בקדושה לשמו הגדול. רק “חומץ יין לא ישתה” ע”ד דאיתא חומץ בן יין, ופירושו שלא יהיה זולל וסובא בשתייתו חלילה, אלא לאכול ולשתות במקום מצוה לרצון הבורא יתעלה, אכי”ר. 

Noam Elimelech Bamidbar

וידבר ה’ אל משה במדבר סיני כו’. נראה לי על דרך הרמז, דהנה על הר סיני שם ניתנו כל סודות התורה ורזין דאורייתא “וידבר ה’ אל משה” כל התורה וגילה לו כל הסודות העליונים, והבחינה הזאת נעלמה ונתכסה מעין כל חי עד אשר יבואו צדיקים ויעבדו את ה’ באמת ובתמים, ויתקנו מעשיהם בכל הבחינות, ואז אליהם יגלה כל הסודות העליונות לאומרם בבחינה זו כאשר ניתנה למשה רבינו ע”ה בסיני, וזהו “וידבר כו’ במדבר סיני כו’ לאמר” שיאמר בזאת הבחינה כמו בסיני, ואיזה צדיק יכול לאומרה בבחינה זו? ואמר הכתוב הוא הצדיק אשר זכה למדריגות האלו דהיינו “באהל מועד”, “אהל” רמז ליראה כמו שכל הדברים צריכים לכלי ואהל הוא כלי להכניס בתוכו כל הצורך להכניס, כן כל התורה והמצוה צריך להכניסם אל תוך הכלי היא היראה, ו”מועד” רמז לאהבה שהוא לשון יום טוב, דהיינו אחר שיזכה ליום שכולו טוב שהיא אהבה, “באחד לחדש השני” רמז למדריגה ג’ שיזכה לבא לאחדות שמייחד נשמתו בהקב”ה, והיינו עולם התיקון הנקרא בספרים עולם החדש. ואשר אין עבודתו שלימה כי אם בפניות שלא לשם שמים, אז מעשיו הולכים לעולם החרובין, דהנה השי”ת ב”ה בנה עולמות והחריבן ואחר כך ברא עולם התיקון, ונמצא עולם התיקון הוא חידוש העולם שנית, וזהו “באחד” פירוש שהולך באחדות, “לחדש השני” הוא מתקן עולם התיקון הנקרא “לחדש השני”. “בשנה השנית” רמז שזה העוה”ז נקרא שנה, כמו דאיתא בספר יצירה ג’ שמות יש לעולם: עולם נפש שנה, וכל עניני עוה”ז הם עניני גשמיות, והצדיק המתקן מעשיו בעניני גשמיות העוה”ז נמצא שנותיו הם שנה שניים, וזהו “שנה השנית” דהיינו שהוא במדריגת שנה השנית. ומפרש הכתוב מה הם השנה השנית, דהיינו “לצאתם מארץ מצרים” ר”ל בצאתם מהגשמיות והארציות אל הקדושה האמיתית, הצדיקים האלו יכולים לומר התורה בבחינה הזאת וזהו “לאמר”.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bamidbar%2C_Bamidbar.1

Noam Elimelech Bechukosai

אם בחוקותי תלכו. נ”ל ומתחילה נפרש הפסוק “ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור”, דהנה עיקר עבודתינו להש”י ב”ה לייחד ולקשר העולמות העליונים, וכתיב בתורה “ויעבור ה׳ על פניו” כו׳, כשהתפלל משה רבינו ע”ה על ישראל, ויעבור ה׳ על פניו של זעם “ויקרא ה׳” שהוא רחמים. אבל כשאנחנו מייחדים ומקשרים העולמות כרצון הבורא ית”ש, אז ממילא הרחמים גוברים ואין שליטה כלל לפנים של זעם, ואין צריכים להעברת פנים. וזהו הפי׳ “ויעמידם לעד לעולם” שהעמיד העולמות כדי לקשרם יחד עם עוה”ז, כאשר מובן מפסוק שמיירי מהעולמות העליונים, באומרו “הללו מן השמים הללוהו כו׳ כוכבי אור כו׳ חק נתן ולא יעבור” דהעולמות נקראין חק, ונרמז בפסוק חקת עולם, ואמר הכתוב שהשי”ת ב”ה נתן חק ויש כח ביד הצדיק לקשרם, ואזי ממילא הרחמים גוברין, וזהו “ולא יעבור” פי׳ שאין צריך להעברת פנים, לפי שאין שליטה כלל להדינים כנ”ל, וכיון שהרחמים גוברין אז ממילא השפע הולכת בכל טוב להשפיע לעוה”ז ע”י התקשרות הצדיק, ונמצא גם הגשמיות של עוה”ז מקושר בעולמות עליונים.

וזהו “אם בחוקותי תלכו” פי׳ שתהיו הולכים בעולמות העליונים הנקרא חק, ותהרהרו במחשבותיכם לקשרם, תפעלו זאת. “ונתתי גשמיכם בעתם” שגם הגשמיות העולם יהיו בהתקשרות עם העולמות העליונים הנקראים ג”כ “עת” כנ”ל כמה פעמים. וזהו “עדותיך נאמנו מאוד” כי ידוע שהשמים וארץ נקראין עדות כמ”ש העידותי בכם כו׳, וכפרש”י בהאזינו שאם יזכו יתנו עדות שבהם כו׳ ע”ש, וזהו “עדותיך” שאנחנו שמחים בעדותיך, הם השמים וארץ שהם “נאמנים מאוד” ליתן שכרם, אבל אין שמחתינו עיקרית על שנותנים לנו שמחות גשמיות, כ”א עיקר שמחתינו שגם הגשמיות שלנו יקושר בעולם העליון, ובזה אנחנו שמחים מאוד. וזהו “לביתך נאוה קודש” והבן.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Bechukotai.1.1

Noam Elimelech Behar

וכי תאמרו מה נאכל בשנה כו’ וצויתי את ברכתי לכם כו’. בשם אחי החסיד המפורסם, ויש לדקדק היות שהתורה יצאתה בכאן מדרכה, שדרך הקרא לכתוב איזה ייתור לשון בפסוק אפילו אות אחת, ועי”ז מתורץ כמה קושיות, אבל הקושיא לא נכתב בעצמה בתורה, וכאן נכתב הקושיא בתורה, וטוב היה שלא לומר כ”א וצויתי את ברכתי וממילא לא יקשה שום אדם לומר מה נאכל. ונראה שהשי”ת ב”ה כשברא את העולם השפיע מטובו צינורות מושכים שפע לצרכי ב”א, ודרך השפע שלא להפסיק כלל אלא כשהאדם נופל ממדרגתו ואין לו בטחון בבורא ב”ה המשגיח אמיתי הזן ומפרנס בריות בלי הפסק כלל, אז עושה האדם ההוא במחשבתו ההיא אשר לא מטוהר פגם חלילה בעולמות עליונים, ומתישין כח פמליא של מעלה ר”ל, ואז נפסק השפע חלילה, וצריך השי”ת ב”ה לצוות מחדש השפע שתלך כמו מתחילת הבריאה, וזה הוא “וכי תאמרו” כו’, שהתורה מלמדת לאדם דרכי השם שיהיה שלם בבטחונו על אלהיו, ולא יאמר כלל מה יאכל, כי כאשר חלילה יפול מן הבטחון לחשוב מה יאכל, הוא עושה פגם חלילה בהשפע, ואטרחו כלפי שמיא לצוות מחדש, “וכי תאמרו” פי’ כאשר תאמרו כך ואז תטריחו אותי “וצויתי” כו’, אלא לא תתנהגו כך, ותבטחו בה’ בכל לבבכם, ואז תלך השפע בלי הפסק כלל, תמיד לא יחסר כל בה.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Behar.2.1

Noam Elimelech Emor

וזהו “כי תבואו אל הארץ”, דמחשבות טהורות באים מצד הנשמה, ומחשבות אחרות הם מהגוף, ואמר הכתוב כאשר תזכו להמשיך הנשמה כ”כ בקדושה גדולה שעל ידה יתקדש ג”כ הגוף במחשבות קדושות, ו”תבואו אל הארץ” פי׳ שתבואו לזה שתעיינו ותשגיחו אל הארציות ג”כ להכניס בקדושה, אז “וקצרתם את קצירה” פי׳ שמדריגה הזאת תשכיל אתכם להבין המיעוט והקיצור בעבודתו ית’, ועד היכן צריך לתקן מעשיו, “והבאתם את עומר” הוא כמו אומ”ר באלף, כי מתחלף זה בזה באותיות אחה”ע, פי׳ שצריכים אתם לתקן את הדברים בטלים שדיברתם, ותראו להעלות אותם בקדושה שיעלו לרצון לפניו ית’ הנקרא כהן, וזהו “אל הכהן”, וזהו “ראשית קצירכם” כי הדברים בטלים הם המביאים את האדם לכל הקיצורים והם התחלה לכולם, “והניף את העומר לפני ה׳” ר”ל שתעלה ותניף את האומר לפני ה׳, “לרצונכם” ר”ל למחשבותיכם, דהיינו שיהא האמירה והמחשבה יחד בקדושה, “ממחרת השבת יניפנו הכהן” ר”ל והקב”ה ברחמיו יניף את האמירה זאת למעלה לעולם העליון, “ועשיתם ביום הניפכם את העומר כבש תמים בן שנתו לעולה” פי׳ כשיהיה מחשבה והדיבור יחד בקדושה טובים, אז יעשה כבש ודרגא להעלות אותו הדיבור לעולה לה׳..

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Emor.8.2

Noam Elimelech Kedoshim

או יאמר “וכי תזבחו כו׳ לרצונכם כו׳ ואוכליו” כו׳. כי השלמים רומזים למדריגות עליונים וגדולים שהם שלום לבעלים ולמזבח ולכהנים, והם רומזים להצדיק גמור שעושה שלום בפמליא של מעלה וממשיך השפעות לעולם התחתון, וכשאדם רוצה להיות כך, צריך פרישות גדול לזה, ולא יהיה לו רצון לשום דבר כלל, ולא יתאוה כ”א רצון הבורא ב”ה וב”ש, וזה פי׳ “כשתרצו לזבוח זבחי שלמים”, פי׳ לעשות שלום בעולמות עליונים ותחתונים, “לרצונכם תזבחוהו” תזבחו את רצונכם, שלא יהיה לכם רצון כלל עבורכם כ”א רצון הבורא לבדו, וכשתעשו כך “ביום זבחכם יאכל” פי׳ שתאכלו הפירות בעולם הזה, “וממחרת” שהקרן קיימת לעוה”ב בגן עדן בין הצדיקים תאכלו הוא התענוג הגדול עד אין קץ ותכלית, “באש ישרף” שאהבת הבורא תבער בו כאש בוערת לפרוח בין הצדיקים שהקב”ה עושה להם כנפים, כי שם לא יהיה אכילה שהיא תענוג גשמי, כ”א אהבת הבורא ב”ה.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Kedoshim.9.1

Noam Elimelech Acharei Mos

אחרי כו׳. נ”ל על דרך הרמז, דהנה הצדיק מהפך הדין לרחמים, ואף אם נגזר על אדם מיתה חלילה, יכול לבטל הגזירה ולהפכו לחיים, והסיבה לזאת שכח ביד הצדיק לעשות כן, הוא מחמת שהצדיק עולה בתפילתו בעולמות עליונים אשר שם כולו רחמים בלא תערובות דין כלל, ושם לא נגזר אותה גזירה, וממשיך משם חיים לאותו האדם. וזהו “ששון ושמחה ישיגו” כו׳, רצה לומר הצדיקים משיגים לעולמות עליונים אשר שם ששון ושמחה, כמו שאמר הכתוב “עוז וחדוה במקומו” וממילא “נסו יגון ואנחה”. וזהו גם כן “ויוציא עמו בששון ברנה את בחיריו”, רמז לדברינו שמוציא את עמו ומביאם לעולם הששון, ואז “ברינה את בחיריו” פירוש אז מביא רינה לישראל בחיריו. וזהו “אחרי מות שני בני” כו’, רצה לומר שיש כח ביד הצדיק שיהיה אחרי מות, כלומר לבטל המיתה מאיזה אדם, כמו שאומרים בני אדם על דבר הנתבטל, אומרים שכבר אחר הדבר ההוא, שלא יהיה עוד. ואמר הכתוב על ידי דבר מה יוכל הצדיק לבטל? ומפרש “בקרבתם לפני ה׳” פירוש כנ”ל, על ידי שמתקרבים לפני ה׳ לעולמות עליונים, “וימותו” רצה לומר הרי הוא כאילו נתקיים הדין של מיתה, ובאמת נמשך להם חיים על ידי הצדיק.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Acharei_Mot.1.1

Noam Elimelech on Kriyas Yam Suf

Reb Meilech’s Redemption

Noam Elimelech Mitzora

או יאמר זאת תהי׳ כו’ דהנה זה כלל גדול הצנע לכת עם אלהיך שכל דרכיו של אדם צריך להיות בהצנע כי כשאדם עושה דבר בהתגלות בקל יכול לבא לידי פני’ וגדלות בעבודתו אבל בהצנע אינו יכול לבא לידי פני’ כי אין אדם רואהו אך זה הוא באדם שרוצה לקרב עצמו לעבודה צריך לילך בהצנע אבל הבע”ת שעשה עבירה בפרהסיא כמו לה”ר או שאר עבירות בהכרח תשובתו ג”כ בפרהסיא כי כב’ כ”פ כלומר כבליעת האיסור שנבלע בו כן צריך לפלוט אם עבר בסתר יעשה תשובה בסתר ואם בגלוי ופרהסיא צריך תשובתו ג”כ להיות בנגלה ופרהסיא אבל איך יעשה תשובה בפרהסיא פן יבא לו איזה פני’ בתשובתו ח”ו ויפסיד הכל חלילה תקנתו שילך אצל הצדיקים השלימים ואז בודאי ינצל מהפניות כי היצה”ר אין בו כח לשלוט שם במקום הצדיקים וגם זאת שאינו באפשר לבא לו איזה פני’ בראותו מעשה הצדיקים שהוא רב מאד יחרד לבו בקרבו לאמר איך אתגאה במעשיי נגד מעשה הצדיקים.
וזהו זאת תהי׳ תורת המצורע שפי׳ מוציא רע שדבר לה”ר זאת תורתו ביום טהרתו פי׳ צריך לטהר עצמו לעשות תשובה בפרהסיא ובגלוי כיום שהוא גלוי מפורסם וא”ת שמא יבא לו איזה גדלות מזה כנ”ל לזה אמר והובא אל הכהן תקנתו שילך אצל כהן הוא הצדיק הגדול העובד ד׳ באמת וזה ימנעהו מכל פני׳ בראותו מעשה הצדיקים אשר צדקות אהב ואז ישר יחזה פנימו.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Metzora.3.1