לנגדי תמיד
Logged In

Category: Noam Elimelech | נועם אלימלך

Noam Elimelech Lech Lecha

ויאמר ה’ אל אברם לך לך כו’. נ”ל דהנה צריך האדם לעבוד הבורא ב”ה בשלש מדריגות זו אחר זו, דהיינו [א] מתחילה צריך לשבר כח התאווה המוטבע באדם מדרך הטבע כגון אכילה ושתיה וכיוצא בהם שיהא אכילתו בקדושה ובטהרה, ועל ידי זה הוא משבר כח ‘אלקים אחרים’ ד’אלקים’ גימטריה ‘הטבע’, ואחר שמשבר כח אלקים אחרים, זוכה לבוא למדריגת יראה שהוא אלקים חיים,

ב. צריך האדם לשבר המידות השפלות שבו שהם אצלו בתולדה מיום צאתו מרחם אמו, יש בני אדם שמידותיהם יותר גרועים משאר בני אדם במידה זו, דהיינו למשל מדת כעס וכדומה, ששאר מידותיו גרועים מחבירו בתולדה, ואחר שמשבר כח המידות השפלות והגרועות הוא זוכה לבוא לאהבת הבורא ב”ה.

[ג] ואחר כל זאת צריך לבוא למדריגה ג’ שהיא התפארות, כמו שמבואר לעיל בפרשת נח, שכל מעשיו יהיו יפים ומפוארים, כמו שאמר התנא “כל שהיא תפארת כו׳ ותפארת לו מן האדם”.

וזה הוא רמז “לך לך מארצך”, רמז למדריגה ראשונה שהיא התאוות הארציות הגשמיות שהוא מוטבע בהחומר וצריך לצאת ממנה, “וממולדתך” רמז למדריגה ב׳ שהם המידות הגרועות הנולדים עם האדם, “ומבית אביך” רמז למדריגה ג׳, דהנה עיקר התפארות השפלות באים לאדם ע”י שהוא מתגאה ומתפאר באבותיו שהוא בן גדולים, וצריך לצאת מהמידה הגרועה הזאת להתפארות אחרת הטוב בעיני ה׳ ואדם כנ”ל, “אל הארץ אשר אראך” רמז לארץ עליונה. וזהו “השתחוו לה׳ בהדרת קודש”, פירוש להדר ולפאר בתפארת את הקדושה שהיא מדריגת התפארת.

וזהו “נופת תטופנה שפתותיך כלה כו׳”, רמז ג”כ לשלש מדריגות הנ”ל, “נופת תטופנה” רמז למדריגת יראה, ‘נוטפות מור’ ודרשו חז”ל ‘אל תקרי מור’ כו׳, ו”שפתותיך כלה” רמז למדריגת אהבה, ככלה האהובה לארוס שלה, “דבש וחלב תחת לשונך” רמז למדריגה ג׳, שכל מעשיו הם כדבש ומפוארים לכל אדם.

Noam Elimelech Noach

“ויחל עוד כו׳ ולא יספה אליו כו׳”, פירוש מלשון ‘קול גדול ולא יסף’ שפירש רש”י ‘לא פסק’, והיינו שיש עוד מדריגה[1] בבני אדם שאינו פוסק מתשובה כל ימיו, כי מעשיו אינם מוכשרים בעיניו ומוצא בהם חסרונות והוא תמיד בתשובה, וזהו “ולא יספה” פירוש לא פסק ממידת “שוב אליו עוד”, רק תמיד הוא בעל תשובה.

Noam Elimelech Bereishis

וזהו “בראשית כו’ את השמים ואת הארץ”, שזה העובד לשם שמים הוא בבחינת ‘שמים’, והעובד שלא לשמה הוא בבחינת ‘הארץ’, את הכל ברא יתברך שמו ובכל רצונו יתברך, וזה שמפרש הכתוב “והארץ היתה תוהו כו'”, פירוש אע”פ שהעובד שלא לשמה היא מדריגה שפילה, אעפ”כ חפץ בו יתברך ג”כ, והטעם אמר הכתוב “ורוח אלקים מרחפת על פני המים”, ע”ד דאיתא במדרש רוחו של משיח, ור”ל כשיבוא משיח יהיה הכל מתוקן.

Noam Elimelech Sukkos

ותנח התיבה בחודש השביעי כו׳. רמז שעיקר הוא לאדם לתקן את מעשיו בחודש השביעי הוא תשרי, ואז תפילתו רצוי יותר משאר ימות השנה כמו שדרשו חז”ל “דרשו ה׳ בהמצאו – אלו עשרת ימי תשובה”, שאז הוא כח יותר השראת הקדושה, וזה “ותנח התיבה כו׳ בשבעה עשר יום לחודש”, דהיינו לאחר שעברו ג”כ ימי החג שני ימים הראשונים, וקיים בהם מצות סוכה ולולב ואז יש כח להקדושה לשלוט, “על הרי אררט” רמז להקליפות, לשבר אותם ע”י הקדושה.

Noam Elimelech Haazinu

ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית. פירוש עיקר עבודתו של יעקב אבינו ע”ה היה תמיד ביחודים והדביקות הנרמז בתיבת “סכתה” המרמזת על היחוד כידוע, ואף שהיה צריך לחשוב בעניני ביתו והונו, לא היה מעיין בהם בעיקר מחשבתו אלא בהבנה בעלמא, וזהו “ויבן לו בית” – הבנה, “ולמקנהו עשה סכות”, פירוש עיקר קנינו דהיינו לקנות עוה”ב היה רק יחודים והדביקות. והבן.

משנה. “החוטט בגדיש לעשות לו סוכה”, כי ידוע שסוכה היא יחוד, ואמר כשהצדיק הגדול רוצה לקרב ולהתחבר לעצמו את הכל בשוים כדי לעשות יחוד עמהם, זה אינו יכול לפעול, כי כל אחד צריך לעבוד בעצמו היטב לבוא אל היחוד האמת, וזהו “החוטט בגדיש” לרמוז על כל העולם הנקרא “גדיש”, “פסולה משום תעשה”, פירוש אתה תעשה בעצמך “ולא מן העשוי על ידי אחרים”. וק”ל.

Noam Elimelech Vayelech

העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים[167]. על דרך המשל אדם המסתכל באיזה חפץ טוב, ואינו משים אל לב מדי יום מעלות החפץ ההוא, אז החפץ ההוא אינו נושא חן בעיניו מחמת ההרגל בו. ותחנונים הוא לשון חן, והיינו “מי שעושה תפילתו קבע” פירוש שאינו מתאמץ עצמו בכל יום בתשוקה יתירה יותר מיום הקודם לו, “אין תפילתו תחנונים” שאין נושאת חן בעיניו. וזהו “ד׳ חנינו לך קווינו” פירוש מחמת שלך כל תשוקתינו ומקוים אנחנו לך, לכך הוא 

Noam Elimelech Nitzavim

אור זרוע לצדיק כו׳. ונקדים לפרש פסוק בשיר השירים[68] “אכלתי יערי עם דבשי כו׳ אכלו רעים שתו ושכרו דודים”. דהנה התורה הקדושה נמשלה לדבש כמו שנאמר[69] ומתוקים מדבש וכו׳, וכשהצדיק עוסק בתורה לשמה כדי לייחד שמו הגדול, זהו תענוג ואכילה להקדוש ברוך הוא, וזהו “כי ה׳ אלקיך אש אוכלה הוא”, רצה לומר אכילתו של הקדוש ב”ה הוא אש, והיא התורה הנקראת אש, וזהו גם כן “את קרבני לחמי לאשי”, הקרבן שהוא לחמי לאשי לעסוק בתורה הנקרא אש. והנה הדבש מקומו הוא מצוי ביער ואין הנאה מוכנת כי אם מהדבש אבל לא מעצי היער, ואומר הקדוש ברוך הוא “אכלתי יערי עם דבשי”, דהיינו כשהצדיק עוסק בתורה לשמה הנקרא דבש, אזי אכילתי ותענוגי מה”יער” הוא הצדיק, “עם דבשי” הוא התורה, ולעומת זה יש גם כן להצדיק השפעת קדושה מלעילא וזהו אכילתו ותענוגו, וזהו “אכלו רעים” דהצדיק נקרא ריע להקדוש ברוך הוא, שהוא גוזר והצדיק מבטל, ורמז לזה “למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך”, רצה לומר “למען” הצדיקים הנקראים “אחי ורעי”, “אדברה נא שלום בך” הוא על כללות ישראל הנקראים בלשון יחיד, וגם משום שנבראו ע”י ך”ב אתוון[70] וזהו “בך”. ועל ידי הצדיק העוסק בתורה יש גם כן השפעה להעולמות העליונים והם נקראים “דודים”, וזהו “שתו ושכרו דודים”.

ועל פי זה יבואר גם כן פסוק “אז ירננו כל עצי היער לפני ה׳”, דהנה שם הוי”ה ב”ה הוא המנהיג לכל העולמות, אלא [71]שלא כעולם הזה העולם הבא, דהיינו עולמות העליונים נקראים “עולם הבא” מחמת שהצדיק הולך ובא מעולם לעולם ושם הוי”ה ברוך הוא נקרא ככתיבתו, אבל בעולם הזה[72] “לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב בי”ה ונקרא באדני”, והצדיק צריך לייחד השני שמות הקדושים הללו. וזהו “אז” דהיינו השני שמות הן מנין א”ז ח׳ אותיות[73], “ירננו כל עצי היער”, דהיינו הצדיק הנקרא “עצי היער” כשמייחד השני שמות כנ”ל, מכניס ומביא רנה וחדוה לפני ה׳ בעולמות העליונים, וזהו “אור זרוע” ראשי תיבות א”ז, דהיינו על ידי “אור” שהיא התורה, הצדיק מייחד השני שמות כנ”ל, ועל ידי זה הוא מזריע ומשפיע בעולמות העליונים, ומעילא לתתא הוא גם כן משפיע “לישרי לב שמחה”.

Noam Elimelech Ki Savo

והיה כי תבא כו’. נראה לפרש דהנה יש שני מדריגות צדיקים, יש צדיק עובד ה’ מיראה כל ימות החול, ובהגיע שבת קודש ניתוסף עליו קדושה יתירה שעובד מאהבה, כי בחינת שבת היא אהבה, ובוא יבוא הצדיק במדריגת אהבה, ויש צדיק שגם בימי החול עובד ה’ באהבה, וזה הצדיק נקרא בשם “שבת” כדאיתא בזוהר הקדוש תלמיד חכם נקרא שבת, והיינו כי שבת היא בחינת אהבה, והצדיק הזה ג”כ תמיד בבחינה הזאת לכן ג”כ נקרא שבת.

וזהו שאמרו חז”ל “כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים”, ר”ל הצדיק שהוא תמיד בבחינת אהבה והוי כמענג עם השבת שמתענגין זה עם זה, כי הוא תמיד בבחינת אהבה כמו השבת, נותנין לו נחלה כו’ ר”ל נחל ה’, הוא הנחל העליון אשר משם מושך הצדיק השפע לישראל. וזהו דמצינו באליהו הנביא ז”ל “וישב בנחל כרית והעורבים מביאים לו לחם”, ולכאורה למה בחר ה’ בעורבים שהם אכזרים על בניהם שהם יביאו לו לחם? וע”פ דברינו הנ”ל כך פירושו, “וישב בנחל” שהיה ממשיך השפעות מנחל העליון, ודרכי העורבים הם הקליפות לטרוף טרף ההשפעות, אלא העובד ה’ מאהבה גם הם ישלימו ויסכימו עמו לבלתי יגעו בהשפעה, וזהו רמז ש”העורבים הביאו לו לחם” ר”ל שגם הקליפות הסכימו עמו. וזהו “כל המענג כו’ נותנים לו נחלה”, כנ”ל להמשיך השפעות מנחל ה’, “בלי מצרים” ר”ל בלי שום קטרוג ומונע.

Noam Elimelech Ki Setze

וזהו כונת הפסוק “והיה לפנות ערב” ר”ל כאשר יפנה את התערובות הרע שהיה בו כנ”ל, “ורחץ במים” רמז להתורה הקדושה הנקרא “מים”, וגם מים כפשוטו, שיעסוק בתורה בטהרה בטובלו במים כנ”ל, ואז “וכבוא השמש” ר”ל כשיבוא לו הבהירות והתלהבות, “יבא אל תוך המחנה” פירוש אז יבוא אל פנימיות המחנה הם הסודות העליונים וק”ל.

Noam Elimelech Shoftim

תכין לך הדרך. פירוש אחר, תראה שתכין ותרחיב לך דרך ישר להבורא, “ושלשת את גבול ארצך”, פירוש ע”י שתשליש את ימיך, כאמרם ז”ל לעולם ישליש כו’ שליש במקרא, “והיה לנוס שמה כל רוצח”, פירוש לנוס לשון הרימו נס, פירוש ע”י זה תעלה ותגביה את כל הדברים אשר נרצחו, דהיינו כל זמן שלא עשה תשובה, אזי הן התורה והן התפילה לא פרחת לעילא ומוטל כדבר הנרצח, ועתה תגביהנו ותנשאנו למעלה, “וזה דבר הרוצח”, פירוש הדבר הזה אשר היה נרצח עד עתה, “אשר ינוס שמה”, פירוש ועתה תנשאנו ותגביהנו למעלה, “וחי” ר”ל שתתן בו חיות. ואם תאמר מי יודע שהיה תחילה כמו דבר הנרצח? ואמר הכתוב זאת האות, “אשר יכה את רעהו” ר”ל מעשיך הקודמים – הן תורות ותפילות שלך, היו מכים את רעך, הוא הצדיק הנקרא רעהו, לא היה יכול לסבול את מעשיך ולא היו מקובלים על הבריות, “בבלי דעת” פירוש בעבור שהיו בלי דעת. ואם תאמר איך אדע שזה האמת? ואמר “והוא לא שונא לו”, פירוש כי ראינו שלא היה שונא לו מעולם רק מחמת מעשיו המכוערים, לכך מעשיך יקרבוך לתקן הכל. וק”ל.