עם לבן גרתי ואחר עד עתה”, דהנה “לבן” אותיות “נבל”, דהיינו היצר הרע נקרא נבל, ואחר שיזכה האדם לעבוד בשני יצרים כאמור “בכל לבבך – בשני יצריך”, אזי היצה”ר נהפך ללבן דהיינו לובן העליון. ואימת יזכה אדם לזה? העיקר הוא ע”י הכנעה שיחזיק עצמו בזה העולם כגר, וזהו “עם לבן” פירוש שזכיתי שיהיה היצה”ר נהפך מנבל ללבן, היתה הסיבה לזה, “גרתי” לשון גירות, דהיינו שהחזקתי עצמי כגר בהכנעה גדולה, ובכל זאת לא עלתה בידי בימים מועטים, כי אם “ואחר עד עתה” פירוש שאחרתי בעבודה הזאת יום אחר יום ושנה אחר שנה, וזהו שאמרתי[3] (יומא כ, ב) “וכבר אמר אנא השם ונשמע קולו”, פירוש שזמן ארוך צריך האדם לצעוק “אנא השם עזרני שאזכה לעבדך באמת” ואז ונשמע קולו, אבל לא בימים מועטים.