“הצור תמים פעלו”. “צור” הוא לשון חוזק ותוקף קשה, דהיינו כשהשי”ת רוצה לענוש את האדם הוא עושה עצמו כביכול כ”תם”, דתם הוא שאינו יודע לרמות, כך השי”ת עושה עצמו כאינו יודע ומענישו ברחמים לא לפי מעשיו. וא”ת לא יתנהג כלל במידת הדין? לזה אמר “כי כל דרכיו משפט כו’ צדיק וישר הוא”, פירוש שהעולם צריך להתנהג בדין ולפנים משורת הדין, פירוש “צדיק” הוא לפי הדין והצדק ו”ישר” הוא לפנים משורת הדין.