ויבן ערי מסכנות לפרעה. נ”ל ע”ד המוסר, דלשון “מסכנות” הוא לשון הנאה, כמו דדרשינן בגמרא לך נא אל הסוכן כו’ ויליף לה מקרא ותהי לו סוכנת, וזהו הפירוש כאן, מי שהוא בעל הנאות אזי הוא בונה ערים לפרעה, דהיינו להקליפה שנקרא פרעה, אבל מי שמסגף עצמו ומענה עצמו מהנאות יתירות, אזי יכול לבוא למדריגה גדולה, וזהו “וכאשר יענו אותו”, ר”ל כנ”ל שמענה עצמו, “כן ירבה וכן יפרוץ” בקדושה ובכל העולמות. וק”ל.