או יאמר “ויבא יוסף את דבתם כו'”, דהנה כתיב “ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו”, נ”ל דהנה צריך האדם לעבוד הבורא ב”ה ביראה ובאהבה כל ששת ימי החול, דהיינו שיראה את שפלות עצמו ורוממות אל יתברך, ועי”ז הוא מעלה ניצוצות הקדושות שנפלו לחיצונים, וזהו “ששת ימים תלקטוהו” רמז ללקט הנ”ק כל ששת ימי החול, ואז “ביום השביעי שבת לא יהיה בו”, ר”ל ממילא כשיגיע יום השבת נופלים כל הקליפות החיצונים לנוקבא דתהומא רבא ולא יהיה להם שום אחיזה בהקדושה. וזה שאמר הכתוב “שבו איש תחתיו כו'”, דהיינו ביום השבת שהחיצונים נפלו למטה והם מתחת לאדם, צריכים אתם לישב עליהם לכבוש אותם שלא ליתן להם להרים ראש כלל מעתה על השבוע הבא.