ויקרא אל משה וידבר ד׳ אליו מאהל מועד לאמר. לכאורה היה ראוי לכתוב ויקרא ד’ אל משה וידבר אליו כדי שנדע מי קראו, ולא כן עתה ויקרא אל משה סתם ואינו יודע מי קראו. אך הענין הוא דאיתא בזוהר ויקרא כו׳ אלף זעירא, דהשכינה כשאינה במקומה אזי היא זעירא, ואז היו במדבר ועיקר מקום כבודו הוא בבית המקדש בירושלים, ולכן מתחילה נאמר “ויקרא אל משה” והוא אלף זעירא קרא אל משה, אך אח”כ כשכבר קראו והיה משה רבינו ע”ה מטה עצמו לעבודת הבורא ב”ה בכל יכלתו, והיה מקדש עצמו במאוד מאוד ובא למדריגה זו “וידבר ה׳ אליו” שהוא שם הרחמים, וזהו שהתפלל דוד המלך ע”ה (איכה ה, יט) “אתה ה׳ לעולם תשב”, כי עתה בעוונותינו הרבים שהשכינה בהגלות, כשהקב”ה רוצה לדון את ישראל, צריך ברוב רחמיו לעמוד מכסא דין ולישב עליהם בכסא רחמים, אבל לעתיד לבא יהיה כולו רחמים גמורים ולא יצטרך לעמוד מכסא דין כלל ולשנות מכסא לכסא, ועל זה התפלל “אתה ה׳ לעולם תשב כסאך לדור ודור”, דעיקר שכינת כבודו יתברך הוא על הצדיקים, והתפלל לאמר אע”פ שנתמעטו הדורות אם ראשונים כו׳, אעפ”כ יהיה כסאך עלינו בכל דור ודור, ברוב רחמיך תחופף עלינו אור שכינתך. אמן.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Vayikra.1.1