או יאמר “וכי תזבחו כו׳ לרצונכם כו׳ ואוכליו” כו׳. כי השלמים רומזים למדריגות עליונים וגדולים שהם שלום לבעלים ולמזבח ולכהנים, והם רומזים להצדיק גמור שעושה שלום בפמליא של מעלה וממשיך השפעות לעולם התחתון, וכשאדם רוצה להיות כך, צריך פרישות גדול לזה, ולא יהיה לו רצון לשום דבר כלל, ולא יתאוה כ”א רצון הבורא ב”ה וב”ש, וזה פי׳ “כשתרצו לזבוח זבחי שלמים”, פי׳ לעשות שלום בעולמות עליונים ותחתונים, “לרצונכם תזבחוהו” תזבחו את רצונכם, שלא יהיה לכם רצון כלל עבורכם כ”א רצון הבורא לבדו, וכשתעשו כך “ביום זבחכם יאכל” פי׳ שתאכלו הפירות בעולם הזה, “וממחרת” שהקרן קיימת לעוה”ב בגן עדן בין הצדיקים תאכלו הוא התענוג הגדול עד אין קץ ותכלית, “באש ישרף” שאהבת הבורא תבער בו כאש בוערת לפרוח בין הצדיקים שהקב”ה עושה להם כנפים, כי שם לא יהיה אכילה שהיא תענוג גשמי, כ”א אהבת הבורא ב”ה.

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Kedoshim.9.1