והדבר אשר על ידו יוכל הצדיק לבטל הגזירה ולהמשיך השפעה, הוא ע”י התורה הקדושה שהוא מחדש בה חידושים, דכתיב “ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה” דהמלאך נקרא עומד, והוא מחמת שכאשר ימסור לו השי”ת איזה שליחות לעשות, בלתי אפשר לו לשנות כלל וכלל, אבל הצדיק השלם ברוב קדושתו הוא “מהלך בין העומדים” הם המלאכים, ובקדושתו הוא מושך ונוטל הדבר השליחות מהמלאך, ומעלה אותו הדבר למעלה לעולם העליון אשר שם הרחמים גמורים והגזירה ממילא בטל. ואיתא בזוהר דהתורה שבע”פ נקרא חוקים, ולהבין הדבר למה נקראת תורה שבע”פ, הוא מחמת שהצדיק מקדש את פיו, שאינו מוציא מפיו שום דבר בטל ח”ו, וזהו לשון “בעל פה” ר”ל שהוא בעל ואדון לפה, שאינו מדבר אלא דברי קדושה וחידושים דאורייתא בפיו הקדוש, ונקראת תורתו שלומד תורה שבע”פ פי׳ של בע”פ, וזהו “אם בחוקותי תלכו” ר”ל כנ”ל שתהיו מהלכים בין העומדים, עם החוקים הוא החידושין דאורייתא, וכפרש”י שבתורה הכתוב מדבר.