“ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי”, דהנה רבקה היתה יודעת שבניה יקבלו התורה הקדושה, ובראותה כשהיתה עוברת על פתח בית הכנסת יעקב היה מפרכס לצאת ובפתח ע”ז היה עשו מפרכס לצאת כמו שדרשו חז”ל, והיא לא היתה יודעת שזה לה שני עוברים במעיה, רק היתה סוברת שזה עובר אחד שהוא מתגבר עיתים לטובה ועיתים לרעה, והיתה מצטערת ואומרת “אם כן” ר”ל אם חלילה באופן זה יהיה בני, וחלילה בקבלת התורה הקדושה יהיה בהם תערובת טוב ורע, “למה זה אנכי”, למה לי קבלת התורה שפתח ב”אנכי” ה’, כי התורה הקדושה צריכה להיות הכל בקדושה בלי תערובות חלילה. “ותלך לדרוש את ה'” דאיתא