“ואשד הנחלים אשר נטה כו'”, דאיתא בגמרא כנחלים נטיו כאהלים נטע ה’ למה נסמכה אהלים לנחלים מה נחלים מעלים את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים שהם התורה מעלים את האדם מכף חובה לכף זכות, ואיתא בגמרא תפילות אבות תיקנום ר’ יהושע אומר תפילות כנגד תמידין תיקנום, וי”ל דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, דהיינו באמת האבות תקנו התפילות, אלא דבזמן שבהמ”ק קיים היו הקרבנות מכפרים, תמיד של שחר על עבירות שבלילה ותמיד של בין הערבים על העבירות של יום ונמצא היו תמיד בלא חטא, ועתה בעו”ה שחרב בית המקדש התפילות מכפרין במקום התמידין ולזה תקנו התפילות. וזה יכול להיות שרמזו חז”ל “מה נחלים” ע”פ דברינו הנ”ל שהנחלים היינו תפילות, “מה נחלים כו’ מטומאה לטהרה” דהיינו שמכפרים, “כך אהלים נטע” היינו התורה מכפרת. וזהו פירוש “ואשד הנחלים” כפרש”י שפך הנחלים, דהיינו השורש הנמשך מהנחלים הם התפילות, “אשר נטה” היינו התורה כנ”ל כאהלים נטע, דעי”ן מתחלפת בה”א, ועי”ז נמשך שאנחנו קיימין בגלות המר, וזהו “לשבת ער” הוא לשון עורר, שאנחנו יכולים לישב בין האומות העוררים עלינו

https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bamidbar%2C_Chukat.11.4